מידעו"ס - ביטאון העובדים הסוציאליים - ספטמבר 2020 - גיליון 93

כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות, למשל עדות המזרח, לבין האופן שמוגדרים עבריינות נוער והצורך בפיקוח חברתי. חלק זה של הספר כולל גם סקירה של גדי ניסים את נקודות הציון בהתפתחות איגוד העובדים הסוציאליים ואת השפעת ההקשרים החברתיים והפוליטיים על דרכי הפעולה וההתפתחות של הארגון. מבט ביקורתי על יחסי הגומלין שבין התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית לממסד הציוני מוצג על ידי אברהים מחאג'נה. מחאג'נה מצביע על כך שהתפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בחברה הערבית בשנים הראשונות של המדינה הוגבלה לשליטה ולפיקוח חברתי במינימום משאבים, תוך התעלמות מהפלייתה של חברה זו. החלק השלישי של הספר עוסק ביחס של מימי אייזנשטדט המקצוע לצדק חברתי ולקידומו. וג'וני גל בחנו דימויים של עוני ושל עניים בתקופת היישוב, מתוך הנחה שתפיסותיהם של עובדים סוציאליים את העוני, את גורמיו ואת הדרכים להיחלץ ממנו משפיעות לא רק על היחס של אנשי המקצוע אל העניים אלא גם על עיצובם של מוסדות הרווחה. ניתוח תפיסותיהם של אנשי מקצוע כלפי סוגיות של צדק חברתי מוצג גם במאמרו של רוני הולר על אודות הקשר שבין המאפיינים הערכיים והאידיאולוגיים בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה לבין תפיסת האנשים עם מוגבלות. שניים מהמאמרים בחלק זה מתמקדים בדרכים לקידום אוכלוסיות מודרות. שמוליק שטיינוך מנתח את התפתחות המענים לחסרי בית לאורך השנים ורוני קאופמן מתמקד במעורבות האקטיביסטית של עובדים קהילתיים בעיריית ירושלים בקידום צדק חברתי, למשל בתמיכתם בתנועת הפנתרים השחורים. מאמרו של אברהם דורון הוא מעין סיכום לספר. דורון מנתח את התפתחות האידיאולוגיה המקצועית של העבודה הסוציאלית לאורך השנים ואת האתגרים העומדים כיום בפני המקצוע. דבריו של חיים יפת, מבכירי משרד הסעד, המובאים במאמרו של דורון, תואמים את אחד הרעיונות המרכזיים של הספר: "המטרה הסופית בעבודה סוציאלית אינה צדקה אלא צדק; לא מתנת יד, אלא הסדר ציבורי לתמוך בכל נזקק". לסיכום, ספר זה, בהתמקדותו בסקירה היסטורית והתפתחותית, ממלא חלל בידע המקצועי על העבודה הסוציאלית בישראל. הקריאה בו מעשירה ומרתקת ויכולה להרחיב ולהעמיק את הבנת שורשי מקצוע העבודה הסוציאלית בארץ ואת הבנת הבסיס הרעיוני, דרכי הפעולה והגורמים המשפיעים על תחומי • העיסוק המגוונים של העובדים הסוציאליים. לא יכולתי לרשום את זה בתיק מאת אורית קלופשטוק 2020 , פרדס הוצאה לאור אורית קלופשטוק היא עובדת סוציאלית ומשוררת. לפני כשתיים פרשה מעבודתה כי קרסה פיזית ורגשית. קריסה משמעותית, ממושכת, כואבת, ארוכת־שיקום. את שיריה כתבה תוך כדי עבודתה, על פתקים וניירות. כשאספה אותם ועטפה אותם באהבה, יצא לה ספר שירים. השירים משקפים את שגרתה הכואבת של העבודה הסוציאלית. כואבת, כי המצוקות רבות והאמצעים והכלים לטפל בהן מעטים ודלים. מדם לבה כותבת אורית: עזר הטיח את ארגז החג שלו במסדרון. מיץ ענבים לקידוש נשפך אדום על הרצפה, נתז על הקירות. טבח חבילות החג בלשכת הרווחה. כל העובדות הסוציאליות זונות, צעק, אבל הסתכל עליי. הייתי רחב הזונה של עזר, אוכלת חינם. אני מתכופפת מתחת לקו העוני, רואה לו את התחתונים, אשה חולה, ילדים רעבים, חג זו מילה מפחידה. )7 ' ("מתחת לקו העוני", עמ 64 ❖ עו"ס מומחית בגמלאות - MSW אהובה אוברשטיין, ahuva.o @ gmail.com | סקרה: אהובה אוברשטיין על המדף |

RkJQdWJsaXNoZXIy NjQ4MTM=