הקנה להם קרדיט. יש לזכור שבמקביל הוצא לאור כתב העת המדעי "סעד", שהפך בהמשך ל"חברה ורווחה", ונחשב אטרקטיבי יותר לאנשי האקדמיה. השינוי חל רק כאשר התפתח תחום המומחיות בעבודה סוציאלית והוחלט שמאמרים מקצועיים המתפרסמים במידעו"ס יקנו הכרה במומחיות. בהקשר זה ראוי לציין את הרעיון להפעיל סדנאות לכתיבה מקצועית, יוזמה של פרופ' יוסי קטן ז"ל. מעבר לדיווחי האיגוד והמאמרים המקצועיים, התברכו הגיליונות הראשונים בפרפראות למיניהן: עורך הגיליונות הלא ממוספרים היה אשר רייד, שבין השאר התפרסם כמשורר. בכל גיליון, הוא שילב שיר שכתב עובד סוציאלי או שיר בענייני רווחה. לאורך שנות קיומו של הביטאון הופקו כמה גיליונות שנות עבודה 80־ ו 40 מיוחדים, ביניהם גיליונות לציון סוציאלית, גיליון לציון פעילות העו"סים במלחמת המפרץ, יזמות וחדשנות, דמותו של העו"ס בהגנה על ילדים, עבודה סוציאלית בחברה מגוונת תרבויות, פעילות העו"סים בתקופת הקורונה, עבודה סוציאלית בבריאות ובבריאות הנפש ועוד. בגיליונות ה"רגילים", שיצאו לאור שלוש עד ארבע פעמים בשנה, חולקו המאמרים למדורים שונים וביניהם סקירת ספרים חדשים, אשנב לשדה, מהנעשה בעולם, מן המחקר, עמדה אישית ועוד. במקביל, נעשה ניסיון לתת ביטוי לתחומי העיסוק המגוונים של העובדים בשטח כמו עבודה קהילתית, בריאות, תחום הזקנה ועוד. לפני כמה שנים שולב מדור מיוחד לענייני אתיקה מקצועית, שלעיתים התמקד בנושא אחד מתחום האתיקה ולעיתים הביא לקט מעניין מפניות לוועדת האתיקה של האיגוד. מערכת הביטאון הורכבה מחברי האיגוד, ברובם משירותי הרווחה ומן האקדמיה. ההתנהלות תאמה את פנימי למטרה זו. יש לזכור כי חוק העובדים הסוציאליים, שמיסד חוקית את המקצוע, היה אז עדיין בגדר חלום. מידעו"ס ייצג גם את התופעה הייחודית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהוא בעת ובעונה אחת גם . אין גוף דומה לו בהסתדרות. association וגם union מחד גיסא, האיגוד מטפל בנושאים כמו זכויות העובדים, יחסי עבודה ותנאי עבודה, על כל רובדיהם; מאידך גיסא, הוא אחראי על הפרופסיה. בהתאם, מידעו"ס נושא את אותו אופי מיוחד: הוא משמש במה לראשי האיגוד ולוועדותיו, עוסק בזכויות עובדים וכדומה, ובה בעת מציע במה לעבודה המקצועית של העובדים. מראשית ימיו, כך העידו חברי המערכת הראשונים, נהנה הביטאון מעצמאות מוחלטת ומחופש פעולה נרחב. הוא שימש אומנם כשופר של האיגוד והופץ לא רק לעובדים הסוציאליים אלא גם לחברי ממשלה, חברי כנסת, ראשי רשויות וחברי ועדות מיוחדות מתחום הרווחה - אולם הופיעו בו מדי פעם גם מאמרים שהיו לצנינים בעיני הגורמים השונים, וכן מסרים שראשי האיגוד לא יכלו להעבירם ישירות. לא פעם הועברה ביקורת על כך שהביטאון אינו מיישר קו עם ההסתדרות או עם משרד הרווחה, ועם זאת - מעולם לא הוטל וטו על פרסום כלשהו וגם לא נרמז על כך. בימיו הראשונים נראה הביטאון לגמרי כ"עיתון מטעם". בהיעדר אמצעי תקשורת המונים כמקובל היום, הוא היה ערוץ תקשורת כמעט יחיד בין העובדים הסוציאליים. היו דיווחים מהשטח, הודעות של ראשי האיגוד וועדותיו, הצעות עבודה ואפילו פרסומות. המאמרים היו קצרים מאוד, בדומה לניוזלטרים של היום. עם הזמן, לצד שינויים שחלו בשטח כמו חקיקת חוק העו"ס, הקמת מועצת העבודה הסוציאלית וכדומה, ובגיבוי יושבי ראש האיגוד, מידעו"ס התחיל לקבל אופי של ביטאון מקצועי. בצד דיווחי הוועדות התפרסמו יותר ויותר מאמרים מקצועיים, כולל מה שהוגדר מאוחר יותר כ"חוכמת המעשה": עובדים סוציאליים הוזמנו להציג בקצרה את פעילותם בשטח, לסכם פרויקטים מיוחדים, להציע תוכניות טיפול מומלצות ועוד. מידעו"ס הפך לערוץ זמין ונוח לעובדים סוציאליים שרצו להציג את פועלם ואת רעיונותיהם המקצועיים. מענה לתחומי העיסוק המגוונים || הבעיה העיקרית של חברי המערכת, אז והיום, הייתה להשיג חומרים מהעובדים שבשטח. העובדים לא מצאו עניין רב בכתיבה ולא הייתה היענות של ממש - וחברי המערכת נאלצו "לקושש" מאמרים. פעמים רבות נעשו פניות יזומות לעובדים בשדה ובאקדמיה, ולא פעם הופעלו קשרים אישיים למטרה זו. גם אנשי האקדמיה לא ראו חשיבות רבה בפרסום בביטאון שלא מידעו"ס ייצג גם את התופעה הייחודית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהוא בעת ובעונה אחת . הוא association וגם union גם משמש במה לראשי האיגוד ולוועדותיו, עוסק בזכויות עובדים וכדומה, ובה בעת מציע במה לעבודה המקצועית של העובדים 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=